עולם המח"ר 14
חזרה לדף הבית
חדר עבודה
מבט אינטימי על חדר עבודה של מרצה
ראיינה: יערה גיל-גלזר
יהל קורלנדר
החוג ללימודים רב תחומיים
והחוג לשירותי אנוש
חדר העבודה של יהל נמצא בביתה שבמושב בית הלל. הוא משמש גם כחדר אורחים, אבל רק לעתים רחוקות היא מאפשרת לאורחים להשתמש בו. היא מעדיפה לתת לאורחים את חדר השינה שלה ולישון בחדר העבודה/אורחים בעצמה. לטענתה, המגורים בגליל העליון מזמינים לא מעט אורחים ובאופן הזה שגרת העבודה שלה לא מופרעת על ידי אורחים מזדמנים. מצד שני – אף אורח לא התלונן על חדר השינה המפנק ולא ביקש להחליף את המיטה בספה של חדר העבודה, כך שכולם מרוצים!
רישום של ויסלבה שימבורסקה
הדפס רשת מקורי של דרור מילר, חבר ואמן מקרית שמונה. יש בבית עוד יצירות שלו. את ההדפס הזה אני אוהבת במיוחד, כי אני מאוד אוהבת שירה בכלל ושירה של שימבורסקה בפרט. התמונה הזו מזכירה שאפשר להיות מגניבה גם כשאת זקנה ופולניה. המיקום שלו בחדר העבודה הוא רפרנס לשני שירים שלה: "כתיבת קורות חיים" ו"פרופסור זקן". הראשון מזכיר שקורות החיים שלנו הם לא רק ההישגים ובטח לא רק ההישגים המקצועיים. אני תמיד שמה את השיר הזה בסוף קורות החיים שלי. שורה נבחרת מתוך השיר: "מחיר ולא ערך, כותרת ולא תוכן, מספר הנעליים ולא היעד שאליו הולך זה שאמור להיות אתה". והשני, להזכיר את הבלי המקצוע, שורה נבחרת ממנו: "שאלתי על הגן והספסל שניצב שם. כשהערב בהיר, אני מתבונן בשמים, אין קץ לפליאתי, כמה נקודות ראות יש שם – ענה."
תמונה על הקיר – פוסטר מאירוע ההשקה של פרויקט TRAFFLAB
TRAFFLAB בהובלת פרופ' הילה שמיר, הוא פרויקט שעוסק בגישת עבודה לסחר בבני אדם (ERC) בפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב. אני חלק מהפרויקט הזה מתחילתו. ההרצאה שנתתי באירוע ההשקה של הפרויקט, הייתה בשבילי קו פרשת המים – לפניו הייתי סטודנטית ולאחריו אני חוקרת מומחית בתחומי. סיימתי את הדוקטורט שלי במחלקה לסוציולוגיה בחיפה במקביל להשתתפות בפרויקט, ובשנה האחרונה אני שם במשרת פוסט דוקטורט. היותי סוציולוגית של שוק עבודה מאפשרת לי לנוע בקלות במרחבים דיסציפלינריים שונים ולהרגיש בנוח גם בפרויקט של הפקולטה למשפטים.
שלושה ספרים
שלושת הספרים הכי משמעותיים בספריית חדר העבודה שלי, שניים מתוכם גם קראתי הכי הרבה פעמים. עכשיו כשאני עובדת על הסבת הדוקטורט לספר, אני מבינה שהוא בעצם מעין שילוב של שניים מתוכם. את הספר עובדים וזרים כתבה אחת ממנחות הדוקטורט שלי, פרופ' רבקה רייכמן, והוא בוחן את התפתחות הגירת העבודה לישראל. הדוקטורט עשה את אותו המהלך האנליטי, אבל התמקד בהגירת עובדים לצרכים חקלאיים במשך שלושה עשורים. הספר השני – ,The migration industry הוא אסופת מאמרים בנושא חקר תעשיית ההגירה. הדוקטורט שלי מתכתב עם ספר זה ומהווה תרומה משמעותית לסוגיה התיאורטית שמעוררת תעשיית ההגירה. עם השנים יצא לי לפגוש ולהשתתף בפאנלים עם רוב כותבי האסופה. הספר השלישי, נשים בשוליים, הוא פרי עטה של מנחה נוספת של הדוקטורט שלי - פרופ' דבורה ברנשטיין, שהנחתה אותי גם בתזה לתואר השני. היא עצמה וספרה מהווים עבורי מודל להשראה בלתי נגמרת, ואני רואה עצמי כתלמידתה בחקר השוליים של החברה הישראלית ובבחינת האופנים השונים שבהם הוא מאיר את כלל החברה הישראלית.
עוד ספר
התמורה הגדולה – הספר החדש ביותר בחדר העבודה: תרגום ראשון בעברית שיצא ממש בחודשים האחרונים של הספר הקנוני הזה. רכשתי אותו בשנייה שיצא להפצה. החוקר, קרל פולני, השפיע רבות על הכתיבה המחקרית שלי כמו גם על תפיסת העולם שלי בכל האמור לניתוח כלכלי ביקורתי. נחשפתי אליו בזמן השהייה שלי בשווייץ כ- visiting scholar בין השנים 2013-2015. ישבתי שם במחלקה לגיאוגרפיה כלכלית באוניברסיטת ציריך, ובמסגרת זו היה לנו סמינר לימוד של ארבעה ימים שהוקדש כולו לספר הזה. זו הייתה חוויה מאוד ייחודית; שהינו עשרה חוקרים במעין מרחב לימוד אלטרנטיבי שנוהל על ידי ארגוני אקטיביזם של העיר, והיה ממוקם ממש על אגם ציריך. בתוך המרחב הזה למדנו פרק-פרק בספר.
רשימות ופתקים
אני נמצאת עכשיו לקראת סיומה של השנה הראשונה אחרי אישור הדוקטורט, וזו הייתה שנה מוטרפת מהרבה בחינות, בלי להזכיר את המגיפה הבינלאומית. מבחינה מקצועית זו הייתה שנה של זיקוקי דינור, אחרי תקופת השתבללות בסיום הדוקטורט. הפכתי לשותפה בהמון פרויקטים מאוד מרגשים, לבד ועם עמיתים. אבל לצד ההתרגשות וחדוות היצירה והכתיבה נוצר גם עומס מסוג חדש. אז כל הזמן יש רשימות וטבלאות ופתקים. על הלוח רשימה של פרויקטים שכרגע הם בשלבים שונים של התהוות ומאוד מרגש אותי להסתכל עליו. אני מלאת אנרגיות ושמחה לקראת עתיד של מחקר.
החתולות שלי
שוורצע (קולר אדום) ובלאקי (קולר זהב) הן הדיירות האמיתיות של הבית ושל חדר העבודה. שוורצע נוהגת להשתזף על אדן החלון ולבקש שאכניס אותה, גם אם אני באמצע שיעור בזום. בלאקי היא הצעירה מביניהן שגם לה חוצפה לא מעטה – מתיישבת על הכביסה ומפריעה לקפל אותה. כן, חדר העבודה הוא גם חדר הכביסה הנקייה. פה אני שמה את מתקן הייבוש כשגשם בחוץ ופה אני מקפלת. העבודה והכביסה מתערבבות ביחד. הרבה פעמים אני תולה את הכביסה או מקפלת אותה כשברקע הרצאה מכנס או על המסך טיוטה של מאמר – לכולם יש ריח של כביסה נקיה.
