בעשורים האחרונים גובר העניין באיכות חייהם של ילדים ברחבי העולם ומתחזקת המחויבות לקידומה. עם זאת, על אף ההסכמה הגורפת שהנושא חשוב, השאלות כיצד להגדיר "רווחת הילדים" ולהעריך אותה נותרו לא פתורות. הגישה המסורתית להערכה מסתפקת במדדים אובייקטיביים, כמו אמצעים ורמות הכנסה, ובתפיסותיהם ועמדותיהם של המבוגרים. אולם, מידע אודות איכות חיי ילדים שמקורו במבוגרים אינו מידע ישיר וקשה להעריך עד כמה הוא מהימן. בפועל, ממצאים אכן מצביעים על הבדלי תפיסות בין הורים לילדים בנושאים רבים. במקביל, עולה משקלן של עמדות השמות דגש על מעמד הילדים בחברה וזכויותיהם. גישות אלו עודדו את פיתוחם של אמצעי מדידה סובייקטיביים של רווחה ואיכות חיי ילדים.

רווחה סובייקטיבית מורכבת מהתפיסות, ההערכות והשאיפות של אנשים באשר לחייהם והיא מהווה מרכיב מרכזי של איכות חיים. בהתאם, ניתן ואף מתבקש להפנות מאמצים גם למדידת רווחתם של ילדים, על פי התפיסה שלילדים ידע רב ערך בנוגע לחייהם, וידע זה הוא בעל תוקף וחשיבות. כדי להבין לעומק את המשמעות של המונחים "רווחה סובייקטיבית" ו"אושר", יש להבחין בין שתי גישות: ההדוניזם רואה באושר הרגשה טובה, עונג והנאה; ואילו על פי האודימוניזם, האושר נובע מיכולות, מחתירה למטרות ומתפקוד בחברה. מההדוניזם ומהאודימוניזם נובעים שלושה היבטים של רווחה סובייקטיבית: האושר האודימוני מוערך באמצעות מדדי הרווחה הפסיכולוגית אשר מתמקדת במידה שבה אנשים חשים שצורכיהם הפסיכולוגיים הבסיסיים מקבלים מענה וכן בתחושת השגשוג ובתחושותיהם החיוביות באשר לעתיד; האושר ההדוני מוערך באמצעות מדדי הרווחה הסובייקטיבית הקוגניטיבית אשר מבטאת את הערכותיהם של אנשים את חייהם הן באופן כללי והן בתחומי חיים מסוימים; ומדדי הרווחה הסובייקטיבית הרגשית המתייחסת למצב הרוח ולרגשות.

לאורך השנים הופנו מאמצים למדידה הנכונה והמדויקת של רווחה סובייקטיבית של ילדים, ואכן פותחו מדדים אמינים ותקפים לרווחת ילדים בני גילים שונים ובמדינות ותרבויות שונות  .נוסף על פיתוח המדדים, המחקר כיום עוסק רבות גם בהבנת הגורמים המשפיעים ומעצבים את הרווחה הסובייקטיבית של ילדים, למשל בריונות או יחסים משפחתיים מורכבים. פרויקט "עולמות הילדות"  (www.isciweb.org) Children’s World בו אני שותפה הוא המחקר הבין-לאומי הראשון שעוסק ברווחה סובייקטיבית של ילדים, ולכן הוא בעל תרומה חשובה וייחודית. הפרויקט החל בשנת ,2009 כאשר קבוצת חוקרים ביניהם פרופ' אשר בן אריה מהאוניברסיטה העברית, הכירה בצורך במחקר מסוג זה. בין השנים 2010-2011, החל מחקר פיילוט בתמיכת [UNICEF[1 ו-[2]ISCI, שהתבסס על שאלון ראשוני ונבדק בקרב ילדים במסגרת פיילוט בתשע מדינות שונות. על פי הערכות הפיילוט הותאמו שאלונים לבני 8, 10, ו-12. בעקבות הפיילוט התנהל הגל הראשון של המחקר בשנים ,2012–2011 והשתתפו בו כ-34,500 ילדים מ- 14 מדינות שונות, בדגימת נוחות (דגימה שאינה מייצגת את האוכלוסיה). במסגרת גל זה, ביצעתי את עבודת הדוקטורט שלי. בשילוב כוחות עם שלוש דוקטורנטיות נוספות הצלחנו להגיע לדגימה גדולה של כ- 3,000 ילדים. גל זה המחיש את החשיבות במחקר כזה וסייע בגיוס מימון לגל שני בתמיכת ה-Jacobs Foundation. בגל השני השתתפו למעלה מ-61,000 ילדים בני 10  ,8ו- 12 מ- 18 מדינות בארבע יבשות בדגימה מייצגת. בימים אלו הסתיים איסוף הנתונים של  הגל השלישי, אותו מרכזת ד"ר חניתה קושר מהאוניברסיטה העברית. גל זה מבוסס על דגימה מייצגת של למעלה מ- 128,000 ילדים ב- 34 מדינות ברחבי העולם. חשיבותו, מעבר להגדלה ניכרת של המדגם– היא גם בבחינת הממצאים והשינויים לאורך זמן.

את המחקר שנערך בישראל אני מובילה כאשר איסוף הנתונים בוצע באמצעות עוזרי מחקר מהמכללה בשנת הלימודים תשע"ח (2018–2017). במחקר השתתפו  4,867 ילדים בני 10 ,8 ו- 12  (כיתות ב', ד' ו-ו'). הילדים נבחרו בדגימה מקרית בסיוע הלמ"ס, לפי שיוך דתי או מגזרי (יהודי או ערבי), מקום מגורים ביחס למרכז (עשירונים 1-5 במדד הפריפריליות מול  עשירונים 6-10) וסוג הפיקוח החינוכי במגזר היהודי (ממלכתי, ממלכתי-דתי או חרדי).

דוח איכות החיים של ילדי ישראל פורסם באוגוסט 2020 והוא מציג בפעם הראשונה בעברית, את ממצאי הגל השלישי של סקר "עולמות הילדות" בישראל לגבי תפיסתם של ילדים את חייהם ואת רווחתם. הנחת המחקר היא ששילוב של מדדי רווחה אובייקטיביים וסובייקטיביים מקנה תמונה רחבה יותר על מצבם של ילדים בעולם ומאפשר להעמיק את הבנת הקשר בין המרכיבים השונים ואת השפעתם על הרווחה האישית. בשאלון "עולמות הילדות" ניתן למצוא מדדים להערכת המשאבים החומריים של הילדים  ;תחושת הרווחה האישית והרווחה הפסיכולוגית ; ושביעות הרצון מהחיים בכלל ומתחומי חיים שונים, כגון משפחה, חברים, מראה, בית ספר, בריאות, מגורים, דת ורוחניות.

הניתוח שנערך עד כה מלמד כי הרווחה הסובייקטיבית של הילדים בישראל גבוהה, מסקנה אשר תואמת את המגמה הכללית בעולם במדדים אלו. ההבדלים בין בנים לבנות וגם בין ערבים ליהודים על פי רוב אינם גדולים. עם זאת, נתגלו הבדלים ניכרים למדי ברווחה הסובייקטיבית של ילדים בהתאם למחסור החומרי: ילדים שדיווחו על מחסור חומרי גבוה דיווחו גם על רווחה סובייקטיבית נמוכה ושביעות רצון נמוכה בכל תחומי החיים.

במסגרת אחד הניתוחים הראשונים המעמיקים שהספקנו לבצע עד כה, מצאתי יחד עם ד"ר עדנה שמעוני מהלמ"ס כי השוואה של רווחה סובייקטיבית של ילדים במרכז, בפריפריה העירונית ובפריפריה הכפרית מלמדת כי ילדים בפריפריה העירונית דיווחו על רווחה סובייקטיבית נמוכה לעומת ילדים משני האזורים האחרים. בד בבד נראה כי כאשר ילדים חיים במחסור חומרי, הפגיעה הקשה ביותר ברווחה הסובייקטיבית היא דווקא בקרב ילדים החיים במרכז הארץ.

לסיכום, בשנים האחרונות איכות החיים נעשית יעד לניטור במספר עולה של מדינות המבקשות להעריך עמידה ביעדי מדיניות חברתית. מחקר "עולמות הילדות" מפנה את הזרקור גם לחקר איכות חייהם של ילדים. ממצאי הדוח מעידים על היכולת של מדדי הרווחה הסובייקטיבית לעזור לזהות מגמות שונות בקבוצות גיל ומגזרים שונים וגם בקרב קבוצות אוכלוסייה מסוימות שאיכות חייהן נפגעת. מכיוון שהמחקר מבוסס על מדגם מייצג, גם דיווחים שליליים של אחוזים מעטים משמעותם עשרות אלפי ילדים שחיים במציאות שצריכה להדאיג את הציבור הישראלי בכלל ואת קובעי המדיניות בפרט.

​

[1] United Nations Children's Fund.

[2] International Society for Child indicators.